התחלתי להעביר חלק משמעותי מהיום שלי בשיחות עם AI
בחירות פוליטיות
הניסיון של מוזיאונים וחללי תצוגה להתמודד עם יצירה בעידן הדיגיטלי (ועל הדרך למשוך קהל צעיר ומעודכן יותר). יצא לי לבקר בשנה האחרונה במקומות כמו מוזיאון NXT באמסטרדם, ARTECHOUSE בניו יורק, 180 The Strand בלונדון - וקיבלתי הצצה על האופן שבו גופים פרטיים מנסים למלא את החלל (והצורך) שחללי תצוגה ותיקים ומסורתיים יותר משאירים להם
הקורונה (לכאורה) נגמרה, ועדיין הדיפולט של הרבה אנשים הוא פגישה בזום. זה אמנם מאפשר הרבה דברים שלא יכלו לקרות קודם, וממש לא פגישה צריכה להיות פיזית, אבל יש לא מעט מקרים שבהם אין תחליף לפגישה פיזית 1:1 באותו חלל. אנחנו עדיין לא במטאוורס
מדברים על Friendship Recession ועליית הבדידות, אבל לא מדברים מספיק על ההזדמנות הגדולה שיש בטרנד העצוב הזה. הייתי שמחה לראות איך יזמי ויזמיות טכנולוגיה מציעים לפתור את זה, איך מחברים את זה לעולם שקוראים לו לפעמים IoB - Internet of Behaviours ולעובדה שרובנו מחוברים לאינטרנט רב היום.
האטה, נו מה
המוצרים המדהימים שצצו בהייטק הישראלי לאחרונה, כמו RiseUp
סרטוני גיוס של חברות הייטק גדולות שסתם עושות שופוני
כניסה של שחקני פינטק חדשים
התעסקות בבאזוורדס במקום בחיפוש ערך אמיתי ללקוחות
לא בתחום שלי, אבל עדיין מעניין עד מאוד: שני פיתוחים שמקדמים אנרגיה נקיה זולה ובלתי מוגבלת - היתוך גרעיני ״חיובי״ וטכנולוגיה חדשה לקדיחה עבור אנרגיה גאו-תרמית. נו, חפשו על זה זה באמת מעניין
מה זה טרנד? טוב, נו. nft לצרכים טפשיים
בתוך כל המהפכה של generative ai, מסתתר לו עולם שלם של audio gestures שלדעתי רק מתחיל לבעבע וזה עניין של זמן עד שנבקש בקולנו ממכונה לבנות לנו אתר או לשרטט דירת 4 חדרים בראשון לציון
וורדל. היה, נגמר. תביאו משהו חדש. אולי אני אביא משהו, אני אחשוב על זה קצת
אנשים נהיו כך כך רב תחומיים שקשה להם להגדיר מה התחום שלהם
מניה דיפרסיה - חיינו או בהיי קיצוני או בלואו קיצוני
אני חושב שלא מספיק אנשים מבינים כמה כוח יש ל ChatGPT. הדבר הזה צריך לפתוח מהדורות חדשות 🤯
הבעת עניין בקנייה ווסט
המעבר לתוכן בוידיאו, ובעיקר לוידיאו קצר (קצרצר), פותח בעיני עולם מגניב של עריכת וידיאו ברמה סופר גבוהה ולסטדנרט בצריכת התוכן שלנו
מוצרים שפותרים בעיה ממש קטנה. הייתי רוצה להשתמש בפחות מוצרים בו זמנית ובמקום זה להשמש בכמה מוצרים בודדים שנותנים פתרון הוליסטי (גם מאנדיי, גם מייל, גם סלאק...נמאס)
שינוי במודלים עסקיים בחברות הטק- יותר ויותר הולכים לכיוון של מנויים, פחות מוניטיזציה של דאטה
לדבר על אילון מאסק ולנתח כל מה שהוא כותב/עושה/אומר
שלטי חוצות ופרינט חזרו להיות רלוונטיים מתמיד בזכות הסושיאל
הטיקטוקיזציה של כל פלטפורמות הסושיאל. אין בעיה לתעדף וידאו, אבל להעתיק במדויק את כל העיצוב וחווית המשתמש זה לא רק לא מוסרי - זה גם משעמם לאללה
תכנים בעולמות עסקיים וטכנולוגים שהופכים לבידור וספורט - מאליפות העולם באקסל, לטורניר speed building לאתרים, ל-Roasting של פרסומות.
המעבר של פלטפורמות חברתיות לפלטפורמות של המלצות מבוססות אלגוריתם. הצטרפתי לרשת חברתית מסויימת בשביל להיות בקשר או לקבל תכנים של א.נשים ספיצפיים, לא של א.נשים רנדומליים שאלגוריתימים נטולי פנים החליטו שיעניינו אותי.
למידה מותאמת אישית- בכיתה שלי באוניברסיטת מינרווה, הפרופסורים יכולים לנטר כמה כל אחד מהתלמידים דיבר, לעקוב בזמן השיעור איך אנחנו עונים על שאלות, ולאחר השיעור לצפות במה שאמרנו במהלכו ולהביא לנו פידבק וציון שמדבר על יכולת שהבענו באותו שיעור. ובהמשך לזה, שימוש בבינה מלכותית ולמידת מכונה כדי לנתח ביצועים של תלמידים ולהתאים את חוויית הלמידה בצורה מדויקת.
השימוש בטכנולוגיה נותן לי המון חופש וגמישות ומאפשר לי ללמוד במקומות שונים בעולם. יחד עם זאת, היא מובילה לירידה באינטראקציות פנים אל פנים ואובדן פוטנציאלי של מיומנויות חברתיות. ללמוד עם פרופסורים מכל העולם זה מרתק ומעשיר אבל אני בהחלט מרגישה לפעמים לכיתה אמיתית, כזו שיש בה אינטרקציות בשר ודם, חסרה לי
יש כל מיני התפתחויות בתחום הספרותי שמאוד מעניין אותי, והחיבור של ספרות לקהל הקוראים. אני רוצה לכתוב מתישהו בקרוב על ״ליטרטי״ שהוא בעיניי מיזם סופר מעניין. חוץ מזה מעניין אותי לשמוע מה קורה עם בלוקצ׳יין ו-web3, על פניו כאילו שכחו מזה, אבל יש עדיין המון חברות שמתעסקות בזה ומקבלות פאנדינג אפילו בקוביד. חוץ מזה אחרון חביב - שקיעתן / הופעתן מחדש של סושיאל מדיהז למיניהן (פוסט של נועם ברדין לדוגמא)
הליכוד ומפלגת נועם
יש איזה כלי אחד, נקרא chatGPT, שממש לא מקבל מספיק סיקור תקשורתי, וחבל. סתם סתם, אבל אין מה לעשות, מדובר פה במהפכה של ממש, ואי אפשר שלא לדבר על זה גם כאן. בתור כותבת UX, אני מבינה שזה כלי הכרחי לעבודה היומיומית שלי, ועד שהוא יחליף לחלוטין דברים כמו קונטקסט ואנושיות, אנחנו הולכים לבלות הרבה זמן יחד
הסתחבקות שלא לצורך במוצרים דיגיטליים
אחד הדברים המעניינים השנה זה כמה פודקאסטי ווידאו נהיו פופולריים השנה. בעבר היה נראה כאילו וידיאו פודקאסט זה משהו ששייך רק למי שבאמת פופולרי, כמו למשל רוגן. השינוי הזה מסמן את העלייה של יוטיוב כפלטפורמת פודקאסטינג לא קטנה שלדעתי עומדת להשפיע על התחום לא מעט בתקופה הקרובה
אנדרו טייט.או יותר מדוייק התפוצה שיש לתפיסות עולם רעילות כמו שלו בזכות האלגוריתמים של יוטיוב, טיקטוק ואינסטגרם.יש משהו מאוד מדבק ברעל הזה שמושך אליו מלא צעירים שבוחרים להפיץ את זה הלאה.טייט אולי נעצר אבל אני מקווה שהתורה שלו לא תמשיך איתנו הלאה ל2023
אני עובד בתחום ה-Content Creators וזאת הייתה עוד שנה בה יוצרים מהיוטיוב הגיעו למיינסטרים שבראשם כמובן מיסטר ביסט. חוצמזה, משבר כלכלי קשה בעקבות המלחמה באוקראינה אבל קשה לא לשים לב לזה
אנשים שחושבים שהם "יוצרים" ב-MidJourney. זה לא אתם. זה האלגוריתם שסרק מיליוני ציורים של אנשים אחרים
קנדריק למאר, קניה ווסט, בינה מלאכותית, עלייתו וקריסתו של הnft, העתיד בווב 3, מספיק?
טיקטוק, אבל יודע שאין סיכוי שזה יקרה...
אני חושבת שאנשי קריאייטיב ואסטרטגיה מקבלים היום פייט רציני מכל השינויים שקורים בגלל ובזכות AI שצובר תאוצה, גם בעולמות הקריאייטיב ונדרשים להגביר את היצירתיות שלהם, כדי לשמור על עליונות האדם על המכונה. אני יכולה לספר שבבית הקריאייטיב שלי אני מאתגרת את אנשי הקריאייטיב לחשוב עוד יותר רחוק והחשיבה הממוכנת עוזרת לנו להעיז יותר. כל עולם ההשראות משתנה והיום המערכות האלה הופכות להיות לא רק כלי עבודה אלא גם כלי השראה. אני באופן אישי מנסה להמציא את עולם ההשראות שלי מחדש ולנסות להכיר כמה שיותר א.נשים בין באופן וירטואלי ובין בריל לייפ - כדי להרחיב את היריעה של ההשראה שלי מעבר לגבולות המוכר והידוע.
יש לי קצת אלרגיה לטרנדים כי כאשת קריאייטיב ושיווק מרגיש לי שזה פשוט חוטא למטרה (האמ האמ: ליצור בידול ויחודיות). אבל אם אני צריכה לשים את האצבע על משהו שלא בא לי שימשיך ואנחנו רואים כבר כל מיני מפלצות ענק כמו אינסטגרם שכבר מתחילים להצניע, זה נושא ה-Social commerce שכמו שהוא עלה בצורה מטאורית בשנים האחרונות, כך אני צופה שהוא עתיד להתפורר לאט לאט. אני מרגישה שככל שהאלגוריתמים הופכים להיות חכמים יותר, כך גם הצרכנים מבינים מה הם צריכים ומה הם רוצים בכל נקודת זמן. אינסטגרם הכריזה לאחרונה שהיא מורידה לאלתר את כפתור ה-Shop מהתפריט הראשי. ההבנה הזו שמשתמשים מגיעים לסושיאל לשם ה״משחק״ וה״אסקפיזם״ ולאט לאט מקבלים עיוורון קשה לא רק לבאנרים אלא גם ל״חכות של מכירה״ ששולפים מפרסים בכל רגע נתון, היא הבנה חשובה שאנחנו, אנשי הקריאייטיב נצטרך להיות ערים לה ולתת הרבה יותר ערך ללקוחות, כדי ליצור פעולה אקטיבית כמו רכישה.
פיתוח מודלים של "למידה מועטה". מודלים אלו מסוגלים ללמוד ולהכליל למשימות חדשות עם מעט מאוד נתונים, מה שמהווה שיפור משמעותי לעומת מודלים מסורתיים של למידת מכונה הדורשים כמויות גדולות של נתונים כדי לבצע ביצועים טובים. אני חושב שזה התקדמות חשובה כי יש לה פוטנציאל להקל על אנשים ליישם למידת מכונה על הבעיות שלהם, גם אם אין להם גישה לכמויות גדולות של נתונים.
מגמה אחת שלא הייתי רוצה להמשיך בה מהשנה שעברה היא השימוש המוגבר בטכנולוגיית Deepfake ליצירת מידע מטעה או שקרי. Deepfakes משתמש בלמידת מכונה כדי לתפעל סרטונים ותמונות, מה שמקשה על ההבחנה בין תוכן אמיתי למזויף. טכנולוגיה זו יכולה לשמש כדי להפיץ מידע מוטעה, ליצור חדשות מזויפות, ואפילו להתחזות לאנשים למטרות מרושעות. מגמה זו מסוכנת מכיוון שהיא עלולה לשחוק את האמון במידע, להקשות על אנשים להפריד בין עובדות לבדיות ולהקל על שחקנים גרועים להפיץ מידע כוזב. חשוב שנמצא דרכים לזהות ולמנוע התפשטות של תוכן מזויף עמוק, כדי שנוכל לשמור על אמון במידע ולהגן מפני שימוש זדוני בטכנולוגיה זו